האלינהאולמוצ'קי
(-1919)


יצירות אמנותביוגרפיה

האלינה אולומוצ'קי, לבית אולשווסקי ,(Olszewski) נולדה בוורשה
, ב-24 בנובמבר 1919. אביה, אנדרה, עסק בהפצת עיתונים, ונפטר בהיותה צעירה מאוד. עם פטירת האב היה עול פרנסת הבית על אימה, מרגריטה- הדסה. להאלינה היה אח בוגר (יליד 1909), מונו.

האלינה, בת למשפחה יהודיה לא דתית, למדה בבית ספר יסודי ביידיש בעיר הולדתה; שם גם למדה בגימנסיה. מגיל צעיר התגלה אצלה כשרונה האמנותי ומאז שהיא זוכרת את עצמה עסקה בציור. "ציירתי וציירתי, אלו הם חיי. אינני יודעת לעשות כל דבר אחר. אני יודעת מעט מאוד דברים אחרים, פרט לציור. אני אוהבת זאת", ציינה האמנית בראיון.

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה הייתה בת שמונה- עשרה. היא נשלחה לצידו המזרחי של גטו ורשה, וגם שם החלה מיד לרשום ולצייר.

אולומוצ'קי מספרת על הכח העצום ששאבה מהיצירה האמנותית, כח שלמעשה לא שלטה בו, צורך שלא היה בר כיבוש:

"מובן שלא היו שם צבעים, אך תמיד היה לי עפרון ומאיזשהו מקום השגתי גם פיסת נייר. תפקידי העיקרי היה להתבונן. תמיד היה לי כושר התבוננות טוב. רציתי לדעת מה קורה סביבי. זה, יש להבין, הינה עבודתי.

ברצוני להדגיש מגטו וורשה שולחה אולומוצ'קי למיידנק (Majdanek) שנשלחה למותה. לאחר סלקציות שם הופרדה מאימה, נוספות גם אולומוצ'קי הייתה מיועדת לגורל זה. בעקבות מהומה רגעית שהתרחשה במקום, ואשר הסיתה את תשומת לב השומרים, ברחה מהתור שלה, והצטרפה לקבוצת אנשים אחרת שנשאה דליי מים ומזון. למרות כחישותה הרבה, הצליחה לשאת דלי מים ולהיראות כאילו היא שייכת אליהם. במחנה חשה עייפות כה רבה עד שנשכבה ולא חשבה אלא על מותה. אולם אז נכנסה ראש ה"בלוק" ושאלה האם ישנו מישהו היודע לצייר. אולומוצ'קי ענתה בחיוב והתבקשה לרשום סיסמאות על הקירות, כמו "שמרו על הנקיון" ו"שמרו על השקט". עבודה זו הייתה לשביעות ראש ה"בלוק" ובעבורה קבלה מספר פרוסות לחם וקפה. לאחר מכן התבקשה לעטר את קירות הבלוק ועשתה ציורים מורכבים וצבעוניים, שזיכו אותה בשבחים מהנהלת המחנה. מחומרי הציור שקיבלה באופן רשמי, לקחה אולומוצ'קי לעצמה חלק לשימושה האישי, והחלה לצייר, באופן מחתרתי, את יצירותיה שלה, כשהיא ממשיכה באותן התבוננויות שלה, שהיו כבר חלק מישותה. ביצירות אלו תארה את הנשים שהיו כלואות עימה. את הרישומים החביאה במקומות מסתור רבים ככל שמצאה.

האמנית מדווחת כי בזכות המזון הנוסף שקיבלה בעבור היצירות "המגוייסות" שלה התחזקה מאוד, ולמעשה הייתה חזקה יותר מאשר שנה קודם לכן, עת הייתה רק עור ועצמות.

לאחר מכן שולחה לאושוויץ-בירקנאו, כאסירה מס. 48652, שם הועסקו חלק מהאסירות בתעשיית טקסטיל, אולם מאחר ולאולומוצ'קי לא היו כל כישורים בתחום היא התבקשה להמשיך ולצייר. היא נשלחה אל הגרמנים אשר הזמינו ממנה יצירות שונות, כאשר גם כאן זכתה במזון עשיר יותר- לחם וגבינה- כשכר על עבודתה זו. האמנית מציינת כי זה הדבר שאיפשר לה לשרוד. גם האסירות ביקשו מאוד, לעיתים אף התחננו בפניה, שתיצור רישומי דיוקנאות שלהן או של בנותיהן - בהאמינן שזוהי אולי ההזדמנות האחרונה שהן תונצחנה. הן היו בטוחות שאולומוצ'קי, בהיותה אמנית, תשרוד, בניגוד לגורל המוות המצפה להן, וביקשו ממנה כי תקח עימה יצירות ל"עולם החיצון", כאשר תשוחרר. יצירות אלו הוסתרו במקומות מחבוא. האמנית מציינת שפניהן של האסירות נחקקו כל כך בזכרונה, כך שגם שנים לאחר מכן יכלה לציירן.

"אם אי פעם אציג את יצירותי, אציג גם חלק מהדיוקנאות של אותן נשים, משום שזוהי ההתחייבות שלקחתי על עצמי שהבנות של אותן נשים תמיד יהיו שם,
כפי שהן ביקשו ממני אז, בבירקנאו". [...]

מאושוויץ יצאה בצעדת המוות שהחלה ב-18 בינואר 1945. הקבוצה הגיעה למחנה רוונסבריק (Ravensbrück) ומשם הועברה למחנה נאושטאט
(Neustadt), שם שוחררה על ידי בעלות הברית.

האמנית, שאימה ואחיה נספו בשואה, חזרה לאחר המלחמה לוורשה, שם נישאה לארכיטקט, בולסלן אולומוצ'קי  . לאחר מכן (Boleslan Olomucki) עברה ללודז', שם למדה באקדמיה לאמנות. בשנת 1957 היגרה לצרפת וחיה בפאריס, ממנה עלתה לארץ בשנת 1972, והתיישבה בחולון. משך כל שנותיה המשיכה אולומוצ'קי ליצור, כשבשנות השישים הציגה בתערוכות רבות בפאריס ובלונדון. מיד לאחר המלחמה (1947-1945) ציירה האמנית ללא הרף את זיכרונותיה מהתקופה, כשהיא מודעת לערך התיעודי המוסף ליצירות אלו (ראה יצירות ).

יצירותיה מתקופת השואה, או שנעשו בהשראתה, נתרמו על ידי האמנית לאוסף "בית לוחמי הגטאות", ואחרות נמצאות באוסף האמנות של "יד ושם" בירושלים ובאוספים בחו"ל, כמו "המוזיאון להיסטוריה בת זמננו"


מקורות:

עדות האמנית.

 

Janet Blater and Sybil Milton. Art of the Holocaust. Pan Books, London, 1982.

Mary S. Constanza. Living Witness: Art in the Concentration Camps and Ghettos. The Free Press, New York, 1982.

Miriam Novitch, Spiritual Resistance: Art from Concentration Camps 1940-1945 – A selection of drawings and paintings from the collection of Kibbutz Lohamei Haghetaot. Union of American Hebrew Congregation, 1981.


 

דיפדוף בתוכן האתר
לפי אמן
לפי מקום

חיפוש בתוכן האתר
חיפוש פשוט
חיפוש מתקדם

יצירות קשורות
של האמן הזה