מחנה קומפיין

יצירות אמנותהיסטוריה

מחנה קומפיין(Compiègne) , שהוקם דרומית לפאריס, היה כפוף לגרמנים והשומרים נמנו עם חיילי הוורמאכט.  מיוני 1941 ועד לאוגוסט 1944 נכלאו בו כ- 54,000 איש, ו- 50,000 שולחו ממנו למחנות המוות. בשונה ממחנות הדרום מצאו עצמם בקומפיין, בכפיפה אחת, יהודים צרפתים וזרים. הסופר היהודי ז'אן-ז'אק ברנאר (Jean Jacques Bernard) מתעד את המפגש:

"הבטתי באנשים שנעקרו בברוטאליות מחיי השגרה ורובם היו שלווים ורגועים [ ..] [הצרפתים] נשארו מרצונם בפאריס [...] בשל נאמנות לצרפת […] לא היתה להם כל תחושת שייכות לגזע [...] [הם] חשו עצמם פגועים כצרפתים, אך ורק כצרפתים [...] [לעומתם] הזרים שהגיעו מדראנסי היו כמעט כולם יהודים ממזרח אירופה, חסרי נתינות [...] אך בתוך תוכם הם שמרו על תחושה של קהילייה יהודית, רגש שעל פי רוב לא היה מוכר ואפילו נדחה על ידי רוב הצרפתים שנאסרו עימי [...] מובן מאליו שאם עלי למות בהרפתקה זו אמות עבור צרפת; אינני רוצה להיחשב כקורבן היהדות [..] נרדפנו כצרפתים ולא כיהודים, או שנרדפנו בגלל מה שאנחנו לא." (Jean-Jacques Bernard. Le camp de la morte lente Compiègne 1941-1942. Michel Albin Paris, 1944, pp. 32-42, 68-69)

חדרים שנועדו לשני אסירים או שלושה אוכלסו ב-50-35 איש, נאסר כל קשר עם העולם החיצון, והותרו עבודות כפייה בלבד. למרות זאת התקיימה פעילות רוחנית ותרבותית ענפה שכללה ערבי שירה, הרצאות, דיונים, ותערוכות אמנות פרי יצירתם של האמנים הכלואים במחנה, ביניהם יפים ברוכיס, דוד בריינין, אברהם ברלין, ז'אק גוטקו, איזיש קישקה וסאבלי שלייפר.


[1]Jean-Jacques Bernard. Le camp de la morte lente: Compiègne 1941-1942. Michel Albin, Paris, 1944, pp. 32-42, 68-69.


 

דיפדוף בתוכן האתר
לפי אמן
לפי מקום

חיפוש בתוכן האתר
חיפוש פשוט
חיפוש מתקדם

יצירות קשורות
מן המקום הזה